ויצא

כח, יב-יג: והנה… והנה… והנה- 'הנה' היא מילת הפתעה ממה שלא ציפו לו. בחלום, האדם נמצא בשלב רגיש, בו הוא קל להיות מופתע וגם להיבהל. אצל אברהם "ותרדמה נפלה אל אברם והנה אימה חשכה גדלה". בחלום פרעה חוזרת המילה 'הנה' פעמים רבות. אצל גדעון ופורה ששומעים במחנה מדין איש מספר חלומו לחברו "והנה איש… הנה חלום… והנה צליל".

כח, יב,יג,יח: סולם מוצב ארצה, ה' ניצב עליו, וישם אותה מצבה- אין פירוש 'להתייצב' כ'לעמוד' סתם אלא עמידה לשם מטרה מסויימת. כך גם מצב צבאי שההתייצבות היא לשם שמירה והשגחה. החלום מסמל את ההשגחה של ה' על הארץ. כמו שה' אומר "והנה אנכי עימך ושמרתיך בכל אשר תלך". גם המצבה מוצבת כדי להעיד על הקשר בין ה' לעולם. והיא עתידה גם להיות בית אלוהים כשיעקב יחזור, להעיד על קשר זה לדורות.

כח, טו: בכל אשר תלך- ולא רק כדברי יעקב "בדרך הזה אשר אני הולך". יעקב חשב רק על המסע הזה וה' התכוון גם לגלות מצרים.

כח, יז: ויירא ויאמר- כשה' לא פותח ואומר "אל תירא", הנביא מפחד.

כח, כב: וכל אשר תיתן לי עשר אעשרנו לך- ה' נותן ליעקב לחם ובגד ויעקב מעשר לו כהוקרת תודה. לדורות, בציוויי המעשרות נקבעה הכרת התודה היומיומית על הקשר התדיר עם ה'.

כט, ב: וירא והנה באר בשדה- הנקודות המרכזיות בחיי אבותינו קשורים בבאר. בארות אברהם, בארות יצחק, רבקה, רחל ויעקב. אולי האזכורים החיוביים של הבאר קשורים ליחס החיובי של התורה למים חיים בכלל.

כט, ד: אחי- יעקב ברח ממשפחתו ומחפש למצוא תחליפים בחרן. הוא פונה אל הרועים כאחים, אל לבן כאח, ואל עבדיו או בניו כאחים. בפסוק י חוזר תיאור לבן כ"אחי אמו" שלוש פעמים.

כט, יב: אחי אביה הוא- אחיין קרוי אח. כך יוחס לוט כלפי אברהם, "וישמע אברהם כי נשבה אחיו", "וגם את לוט אחיו ורכשו השיב", "אנשים אחים אנחנו".

כט, טו: הכי אחי אתה- יעקב רואה בלבן אח, אבל לבן רואה ביחסים ביניהם יחסי זרים (בהמשך גם את בנותיו הוא מוכר כנכריות). באהבה, הצדדים רוצים להתאחד, ואינם משאירים מקום לשכר מדוייק שמפריד ביניהם, אלא גומלים חסדים זה עם זה לטשטוש הגבול המפריד בין האוהבים. לדוגמה, כשאהוב משלם בכסף על ארוחה שהוזמן אליה זה נחשב לעלבון. יעקב לא מעוניין במשכורת, הוא הגיע ללבן מסיבה עיקרית כדי לגור אצלו בריחוק מעשו עד שאמו תקרא לו, וסיבה משנית כדי להינשא לבתו. הוא לא תכנן מראש לעבוד בעבורה את לבן אבל לא אכפת לו להציע תנאי עבודה רשמיים למען הנישואים שבכל מקרה יאחדו אותם.

כט, כה: ולמה רמיתני- משמעות רמה היא זרק, "סוס ורכבו רמה בים". כדי לזרוק צריך לקחת את החפץ בכף היד לפני כן. כך גם הרמאי מסוגל לרמות רק את מי שנפל לידיו ונתן בו אמון. לבן היה כל תקוותיו של יעקב. יעקב נדד עד אליו כדי לגור איתו כבן משפחה, ולראות בו תחליף למשפחה שעזב.

כט, כו: לא יעשה כן במקומנו- לבן רוצה לשמר את יעקב עובדו החרוץ אצלו ובאמצעות משפט זה דואג לכל, שהרי כבר נקבע מחיר האישה לשבע שנים. לבן באמת נותן את רחל ליעקב לאחר שבע השנים שעבד (בנוסף לשבוע משתה של לאה), אולם כעת יעקב צריך לעבוד זמן כפול, בעבור שתי נשים.
לתת הצעירה לפני הבכירה- הד למתיחות של רחל ולאה עוד לפני הנישואים. רחל סבלה כיעקב מיחס מפלה על כך שנולדה מאוחר יותר (מוכח שאצל יעקב ועשו הברכה הייתה קשורה בבכורה מכך שכל מה שמסופר לנו עליהם לפני כן, סיפור לידתם וסיפור מכירת נזיד העדשים, קשור למאבק על הבכורה. גם כשיעקב מזדהה כעשיו לקבלת ברכת יצחק הוא מזכיר את עניין הבכורה "בנך בכרך עשו").

כט, לא: ורחל עקרה- רבקה לא ילדה במשך עשרים שנה, ושרה אף יותר מכך. רחל הייתה עקרה במשך כארבע שנים וכבר מרגישה שתמות אם לא יהיו לה ילדים. בגלל הקנאה והתחרות הזמן דוחק.

ל, א: ותקנא רחל- רחל הייתה אמורה להיות אשתו היחידה של יעקב ולכן היא מקנאה באהבת יעקב ללאה הגוברת עם ילדיה.
הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי- הטרגי בסופה של רחל הוא שמתה דווקא משזכתה בבנים.

ל, ח: נפתולי אלוהים נפתלתי עם אחותי- לידת ילדי יעקב היתה חלק מהמאבק הגדול של רחל ולאה על אהבת יעקב, ואולי מהן ינקו האחים את עוינותם ליוסף.

ל, כה: כאשר ילדה רחל את יוסף- יוסף נתן כחות מחודשים באביו שכעת מרגיש מוכן לחזור לכנען ולהתמודד עם כל שיידרש. זהו נימוק לרצון יעקב לעזוב בנוסף לסיבה שחלפו שבע השנים הנוספות.

ל, כז: ניחשתי ויברכני ה' בגללך- יעקב איבד את האהבה ללבן ועבודתו בשבע השנים השניות כבר לא הייתה בעיניו כימים אחדים. עכשיו הוא מציג את יחסי העבודה ביניהם, ואילו לבן כעת מציג יחסי אהבה שכאילו רק עכשיו מתעוררים לדבר בשכר. לבן מיתמם כאילו הצלחתו באה מה' דרך יעקב באופן עקיף ומתעלם מכך שניסה בכל מחיר להשאיר את יעקב.

ל, ל: מתי אעשה גם אנכי לביתי- רק לאחר לידת יוסף יעקב הרגיש ביתר שאת את דאגתו לביתו.

ל, לא: לא תיתן לי מאומה- יעקב מצמצם את תלות הצלחתו בלבן הרמאי.

ל, לו: צאן לבן הנותרות- אשר היו לבנות. התנאי היה קשור בשמו של לבן.

ל, מ: וישת לו עדרים לבדו- כפי שלבן לקח לו את הצאן ה"חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים" לפני תחילת התנאי. באופן דומה, יעקב פירש את התנאי כמתיר לו לקחת לעצמו את הצאן המגיע לו שיגדל אותם ואת בניהם כשלו. כנראה שזוהי הסיבה לדברי בני לבן להלן.

ל, מג: ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמורים- הרכוש של יעקב מוכן ליציאה מחרן. הרכוש המאוחר בפסוק מתאים לנדודים. לאברהם וליעקב היו גמלים וחמורים משום נדודיהם ואילו ליצחק לא היו.

לא, א: וישמע את דברי בני לבן- זהו נימוק לבריחה של יעקב הנוסף לנימוק העיקרי, הציווי מה'.

לא, יג: אנכי האל בית אל- צריך לזהות את האל בשביל רחל ולאה שהורגלו מביתם באלים אחרים.

לא, טז: כל אשר אמר אליך אלוהים עשה- כמו לבן ובתואל, גם רחל ולאה מאוד צייתניות לאל.

לא, יט: ותגנב רחל- רגשות רחל שהביאוה לגנוב מאביה הם טבעיים מאחר שהתוודעה שמכרה כנוכרית.

לא, כא: ויברח הוא- בתחילה יעקב ברח אל לבן, ולבסוף מצא עצמו בורח מאת לבן.

לא, כג: וידבק אותו בהר הגלעד- הבריחה והרדיפה היו מהירות מאוד. יעקב המטופל בנשים וילדים תוך עשרה ימים עבר כ500 ק"מ. לבן עבר את המרחק הזה תוך שבעה ימים.

לא, כד: השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע- לבן לא הפריע לתכנית האלוהית. כשהוא עלול להזיק, ה' מונע ממנו מלהתערב. הקמת משפחתו של יעקב בגלות הייתה נצרכת כדי שעוד לא יתחילו לכבוש את ארץ כנען. היחסים הרעים עם לבן נועדו כדי לבודד את יעקב ומשפחתו ולא להשאיר להם מה לחפש בגלות. בדומה לכך שפרעה גירש את אברהם.

לא, כז: ותגנב אותי- לבן מאוד קפדן עם יעקב שלבריחתו קורא גניבה.

לא, כט: לעשות עמכם רע- מיד לאחר שביקש לנשק לצאצאיו הבין שגם הם בצד יעקב ולכן מכלילם באיום. ומוכח שהתכוון להם מלשונו כשניחם ואמר "ולבנתי מה אעשה לאלה היום או לבניהן".

לא, לא: פן תגזל- זוהי תחילת התפרצות יעקב על לבן לאחר כל השנים שרימה אותו. רמאויות לבן, אותן הוא מסווה כחוקיות, אינן אלא גזל. אך טבעי המצב שאדם כלבן יביא על עצמו להיות נגנב בידי יעקב ורחל.

לא, לב: לא יחיה נגד אחינו- הגנב מתחייב מיתה. בדומה לדברי האחים ליוסף "אשר ימצא אתו מעבדיך ומת". כך גם הדין בחוקי חמורבי הכתוב בחוק 22- "אם איש שדד ונתפס הוא יומת".

לא, לז: לנגד אחי ואחיך- בתחילה היה נראה שיעקב מגדיר את לבן כאחיו, אולם כעת על אף שנקשר משפחתית אליו יותר, יש הפרדה ברורה בין 'אחינו' לאחיו של לבן.

לא, מד: לכה נכרתה ברית- גם עם יעקב, כמו עם אברהם ויצחק, מבקשים הגויים לכרות ברית לאחר שרואים שה' בעזרם, אעפ"י שנהגו בהם שלא כהוגן לפני כן.

לא, מז: ויעקב קרא לו גלעד- הסבר לשם הר הגלעד.

לא, נ: ואם תקח נשים על בנותי- לקיחת נשים נוספות נתפסת כבגידה. בכך מכשיל לבן את עצמו שמכר את חיי המשפחה של בנותיו בעבור שבע שנות שעבוד של יעקב. הקנאה ההדדית של רחל ולאה הצרות נבעה בעיקר מעברן המשותף כאחיות רווקות, אז גיבשו תפיסה מוצקה זו על זו אשר לא כללה את הזהות של צרה.