ויקהל

לה, ב: ששת ימים תעשה מלאכה- זו פעם רביעית בתוך פרשיות מלאכת המשכן שמוזכרת מצוות השבת.

לה, יא: את המשכן את אהלו- התיאור כאן הוא מסודר. משכן, כלים מפנים לחוץ (כולל מזבח הקטורת), כלים בחצר וקלעי החצר. ראשית נבנה המשכן כמקום כללי לכלי הקודש. אח"כ, לאחר סיום הזכרת עשיית הכלים בדרגת קודש מסויימת מוזכרת המחיצה המפרידה אותם מהפחותים מהם בדרגת הקדושה. לאחר הארון נזכרת פרוכת המסך, לאחר מזבח הקטורת מסך פתח המשכן, ולאחר הכיור נזכרת החצר.

לה, כז: והנשאם הביאו את אבני השהם- הנשיאים היו עשירים ולכן הביאו את הדברים היקרים ביותר.

לה, ל: ויאמר משה אל בני ישראל ראו קרא ה' בשם בצלאל- משה התנגד להצעת ה', שיבחר רק בו במשה ויכלה את העם. מעתה, משה אינו אלא שליח העם ולכן מודיע להם את כל דברי ה' שאמר לו הנוגעים להם, אף כאשר ידיעתם אינה מורידה או מעלה מעשייתם כגון כאן בדבר קריאת בצלאל ואהליאב.

לו, ו: ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקדש- גם בעוסקו בהגשמת המטרה הנעלה של בניית משכן לה', משה אינו מזניח את ממונם של ישראל, ודואג לעדכן אותם כשאין צורך לתרום עוד.

לח, יד-טו: קלעים חמש עשרה אמה אל הכתף… ולכתף השנית מזה ומזה לשער החצר קלעים חמש עשרה אמה- מבנה הכתוב, שהשער באמצע וקלעי הכתפיים כתובים מלפניו ומלאחריו, מדמה את מבנה שער החצר.