סיכום חומש ויקרא

ספר שמות, ספר החירות, עסק בעלייתו המהפכנית של עם ישראל. חציו השני עסק בציווי על בנין המשכן והקדשת הכהנים, המקום הקדוש והמשרתים הקדושים המיועדים לעבודת ה'. לאחר העלייה המסחררת במדרגות היסודות הללו, בשיא הרצף של יחסי הקב"ה אל עמו, בא חומש ויקרא חסר הפשרות לצוות על סדרי הקדושה האידילים של החברה הישראלית.

בראשיתו, חומש ויקרא מפרט את עבודות ה' הקבועות שייעשו בכל עת, בהווה ובעתיד. הפירוט כולל את הסיבות לקרבנות השונים, את אופן עבודתם ואת חלקיהם למזבח (לה'), לכהנים ולעם. פן מיוחד של הקדושה בקרבה לה' הוא הטהרה, ההכנה הנדרשת אליה. בספרנו הורחב העיסוק בטהרת הקרבנות, בטהרת הבשר שנאכל, בטהרת הגוף בהקשר לחיי האישות ובהקשר לנגעי צרעת וזיבה.

כפי שנתגלה בחטא העגל, כלל העם היה רחוק מאוד ממדרגתו של משה, ובהעדרו סרו מהר מדרך ה'. לכך התחייבה ההיררכיה בעם לפיה שומרי משמרת ה', בני אהרן הכהנים בליווי משרתיהם בני לוי הקנאים, זכו למקום מרכזי בפולחן העם ומשפיע על חינוכו. לכך יוחד ספר ויקרא לפנות אל העם בעיקר דרך אציליו, הכהנים המורים.

הכהנים נחנכים נצחית לעבודה בימי המילואים. מיד בסוף ימי המילואים התרחש אסון לכהנים כתוצאה מזלזול בדקדקנות בעבודת ה'. הכהנים מצווים על הקפדה יתירה בעוסקם בקודש. גם הישראלים מצווים על קדושה. נקבעו מועדים לעבודת ה' ייחודית בהתאם לתקופה החקלאית והרגשות הטבעיים הנלווים אליה. בפרט מורחב העיסוק ביום הכיפורים, היום הקדוש והמרכזי בעבודה המכפרת, שאף נזכר בנפרד ובהרחבה בפרשת אחרי מות. החיים במדבר הם זמניים, והציוויים מכוונים להגעה לארץ: נגע צרעת הבית בארץ כנען, ערלת העצים שיטעו בארץ, וכן האיסור להידמות למצרים או לכנענים במנהגיהם הפרוצים. מוגדר הסדר החברתי בארץ בדיני שמיטה ויובל, בהם מודגשת שליטת ה' בכולם, בעניים כבעשירים, כיסוד לקיום המצוות החברתיות. על רקע הברית הנצחית בין ה' לישראל, מתוארות הברכה או הקללה שה' יביא על בני ישראל בארצם לפי עשייתם או ביטולם את מצוות ה' בארצם. לבסוף, מובאים דיני הקדשות למי שרוצה להתנדב מעבר לחובתו עבור עבודת ה'. בדינים אלו הספונטניות היא חד צדדית כלפי הקודש, והנדרים מחייבים.

 

 

מודעות פרסומת